מצדיעים למשפחות המילואים של המועצה - הכירו את אלונה סלמון מסתריה

 

מצדיעים למשפחות המילואים של המועצה!

לפני שנה וקצת התהפכו החיים של כל אזרחי ישראל. בעקבות האירועים שהחלו בשבעה באוקטובר, והמשיכו למלחמה מתגלגלת במספר חזיתות, רבים מאזרחי ישראל עצרו את עיסוקיהם ברגע אחד והתגייסו להגן על המולדת, ללא ידיעה כמה זמן יידרש מהם. במועצה האזורית גזר יש לא מעט משפחות שחיות את המציאות הזו. המשפחות הללו הן חלק בלתי נפרד מהמאמץ, והגיע הזמן להכיר אותן.

משפחת מילואים על מלא
הכירו את אלונה סלמון מסתריה, אמא לשני מילואימניקים ומילואימניקית בעצמה. אלונה, קצינת נפגעים בדרגת סגן אלוף, מפקדת חמ"ל הנפגעים בצה"ל, סגנית מפקדת מרכז הנפגעים, נשואה לישראל ואם לשלושה בנים מתן ( 24), שי (22), נועם (17) וטדי הכלב. שני הבנים הגדולים משרתים במילואים, וגוייסו בצו 8 במלחמה (שי סיים סבב שלישי בשרות מילואים). זוהי משפחה שחיה ונושמת ערכים של שירות, מסירות ונתינה למען המדינה ושמירה עליה.

שלום אלונה, ותודה רבה על השירות! תוכלי לספר לנו מה המשמעות של שירות מילואים עבורך?
"שירות המילואים שלי הוא שירות התנדבותי, אבל מבחינתי הוא חובה שבחרתי לקחת על עצמי מהיום שפרשתי מצה"ל וזאת מתוך הבנה ואמונה בצבא ורצון לתרום במקום משמעותי, והתפקיד שלי זה בעצם הלב הפועם של הנפגעים בצה"ל וקשר ישיר לחברה הישראלית"

את משרתת כבר שנה רצופה במילואים. איך משפיעים המילואים על חיי היומיום שלכם כמשפחה?
"אני פורשת צה"ל, שירתתי 28 שנים בתפקידים שונים שחייבו זמינות 24/7, כך שהמשפחה מורגלת וגדלה לתוך זה. מאז ה-7 באוקטובר אני במילואים, בתפקיד שלמרבה הצער העשייה היא יום יומית ואנו לא יודעים מתי תסתיים. ברור שזה לא קל, אבל אנחנו משפחה מגוייסת ורואים את השליחות במיוחד בעת הזו, כל אחד מאיתנו תורם את חלקו, כמובן שהיכולת שלי להיות במילואים הינה בזכות ישראל בעלי שמחזיק את הבית, הילדים והתמיכה מהמשפחה כולה. וזה המפתח ליכולת שלי להיות מגוייסת באופן מלא, למרות שישנם רגעים לא פשוטים כמשפחה".

מה נותן לך את הכוח להמשיך?
"מה שמחזיק אותי הוא התפקיד שלי והידיעה שאני עושה משהו חשוב ומשמעותי וכמובן המשפחה שלי שתומכת ומבינה את צורך השעה. במרכז הנפגעים מרכזים ומפעילים את כל מערך מודיעי הנפגעים שמבצעים את מסירת הבשורות הקשות ביותר למשפחות שיקירם נפלו במלחמה, בנוסף מבצעים הודעות למשפחות הפצועים, המשימה הזו היא עבודת קודש ואני נמצאת עם אנשים מיוחדים שמחוייבים לה. אני נותנת מענה למשפחות שאיבדו את היקר מכל. וזה נותן לי את האנרגיה והכוח להמשיך בכל התקופה הזו".

יש לך טיפים להתמודדות עם מילואים מתארכים עבור משפחות אחרות?
"כל משפחה היא ייחודית, עם הצרכים שלה. אבל לכולן אני ממליצה בשום אופן לא לעבור את זה לבד. לחפש תמיכה – בין אם זה מהמשפחה, חברים, הקהילה או משפחות של אנשי מילואים אחרים. חשוב להיתמך, לשתף ולהרגיש את הגב שמסביב, את העורף הפרטי שלנו. זה עושה את כל ההבדל בתקופה של שירות מתמשך".

יש רגע אחד בשנה האחרונה שזכור לך במיוחד?
"האמת היא שהרגע שהכי טילטל אותי השנה לא היה קשור לשירות שלי, אלא היה דווקא עם שי הבן שלי שהוקפץ וגוייס בתחילת המלחמה לרצועת עזה. לראות אותו לוקח את המדים, מתכונן למשימה ויוצא בגאווה לשרת ולעשות מה שחשוב לנו – זה הרגע שממלא אותי בגאווה עצומה. הוא ושאר הבנים שלי גדלו על הערכים האלו, וכך אנחנו חיים".

תודה רבה על השיחה! יש לך איזה מסר לסיום?
"במלחמה הזו הרבה משפחות איבדו את היקר להם מכל, וכמו שאמרתי – אני רק מקווה שנהיה ראויים להם. שנהיה חברה טובה, מכילה, תומכת. כמובן שאני מתפללת שכל החטופים יחזרו במהרה ושנזכה לחיות כאן כחברה שלמה ומאוחדת. השירות הזה הוא הדרך שלנו לשמור על הבית ולהעניק עתיד בטוח לכולנו".