ילד תמים דרכו
ביום חמישי, יד' בסיון, 12.6.14, יצאו שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, חברו הטוב גיל-עד שער ואייל יפרח, בדרכם מגוש עציון הביתה. 19 ימים לאחר מכן, הובאו השלושה לקבורה, זה לצד זה, בבית העלמין במודיעין.
19 ימים לאחר מכן, הובאו השלושה לקבורה, זה לצד זה, בבית העלמין במודיעין.
נפתלי פרנקל ז"ל, נולד בנוף איילון, בן 16 במותו, השני מתוך שבעה ילדים, הותיר אחריו את אחיו והוריו, רחל ואברהם, משפחה גדולה ויישוב מחבק ומאוחד.
מדינה שלמה, שעקבה בנשימה עצורה ובלב חרד אחר החיפושים של שלושת הנערים, נחשפה לרחל פרנקל, אישה יפה, אצילית, שהופעותיה בתקשורת הארצית והעולמית, התאפיינו בגישה ערכית ואיכותית ובשאר רוח, שחיזק כל מי שליבו נחלש לרגע מדאגה ותיסכול.
התפילות והתקוות, האמונה והרצון, הציפייה והחרדה, התנפצו ביום שני, ב' בתמוז, 30.6.14. גופות הנערים נמצאו טמונות באדמה, בסמוך למקום החטיפה. נפתלי וחבריו נרצחו ביריות, באכזריות ובמועל לב, זמן קצר לאחר שעלו בתמימות ל'טרמפ', שחשבו שיקח אותם הביתה. נפתלי, נער מופנם וסקרן, אוהב אדם ומוסיקה, שהחיים חייכו אליו – נלקח, נגדע, כך ללא סיבה, מתוך רוע, שהלב מסרב לקבל.
תהא נשמתו ונשמות גיל-עד ואייל, צרורות לעד בצרור החיים.
בטקס הקבורה ספדה רחל לבנה:
"נפתלילי אהוב שלנו,
ילד מקסים, שמח, ציני, ילד יודע תפילה, ילד מתוחכם, ילד תמים דרכו.
עשית "סיום" על הרקוטן, הורידו לך את הקוביות, לימדת את אצבעותיך לנגן, זקוף ויפה התכוננת לעוד שנים רבות וטובות.
ואמש הראו לי אותך ביום הזיכרון שר בשני קולות "הידידות, האהבה, הנעורים שבאו פתע אל סופם". מסתבר שאת תפקיד חייך עשית במפגן המדהים הזה.
ח"י ימים של טלטלה, אהבה, של ערבות, של ישראליות ויהדות, של אנושיות עמוקה, עזה ומטהרת.
כולם אומרים שאתם בני עולם הבא, אנחנו קיווינו שעוד יהיו לכם הרבה שנים בעולם הזה.
יפה צעקה לאדם בין קודם גזר הדין ובין לאחר גזר הדין.
לא תמיד היא יכולה לשנות גזירה.
אצלנו זה היה מאוחר מדי.
אבל הצעקה – יפה.
כל תפילה עושה את המלאכה שלה.
אין טיפה של אהבה וחסד שהם שווא.
הטוב הוא טוב כשלעצמו.
זה לא היה רוע אקראי, האנשים האלה יצאו לצוד והקב"ה בחר בכם להיות נערי הפוסטר שלו, של ההפך מזה: של הטוב והתום, של האהבה.
אנחנו מתחננים שכאן תישאר אחרי לכתכם החברות אשר הייתה.
למשפחת ישיבת מקור חיים האהובה:
כל-כך רצינו לזכות להיות אתכם עוד שנה.
דוד, אחיקם, אמיתי ויהונתן ודאי קיבלו את פניכם, הדריכו אתכם, הסבירו מי נגד מי ואיך זה עובד שם.
כי יש מקום מיוחד לנערים שיודעים תורה ויודעים שירה. שלימדו את שפתותם ברך והתפלל, שקיבלו אצלכם את החרות הזו לראות, לחוש לנשום לדעת ליחל, להכשל.
חיילים יקרים, אנשי מודיעין ומשטרה:
אנחנו עדיין מודים לכם מאד מאד. הבטחתם שתמצאו ותביאו אותם והבאתם אותם. גם זה חסד גדול. כבר היו דברים מעולם וזה לא מובן מאליו.
מהיום הראשון אמרנו לעצמנו שגם אם זה יגמר רע, הקב"ה השפיע עלינו שפע ברכה.
אנחנו עשירים כל-כך בילדים נהדרים, בהורים אצילי נפש, באחים ואחיות, גיסים וגיסות מופלאים מאין כמותם, קהילה עצומה ומעצימה.
תנוח בשלום ילד שלי, אנחנו נלמד לשיר בלעדיך. את הקול השני שלך תמיד תמיד נשמע בתוכנו".
אביו, אברהם, אמר בהספד שנשא לזכר בנו:
"כשנולדת, אמא ואני בירכנו ביחד את ברכת הטוב והמיטיב.
אתמול בלילה, בירכנו ביחד,
ברכת דיין אמת".
מועצה אזורית גזר אבלה ומבכה על נפתלי פרנקל, גיל-עד שער, אייל יפרח הי"ד
ומאמצת אל ליבה את משפחות פרנקל שער ויפרח.