עזריה
שם היו"ר: אלי בסעד
טלפון: 08-9253693
פקס: 08-9253693
נייד: 052-3219629
אימייל: [email protected]
מזכיר: יגאל ביטון
נייד: 052-8230430
אימייל: [email protected] [email protected]
אחראית תרבות: יפית ביטון
נייד: 054-2124122
אימייל: [email protected]
מושב עזריה - מקום שטוב לחיות בו, ריאה ירוקה ופורחת בלב המדינה.
המושב שוכן כ 5 ק"מ מדרום מזרח לעיר רמלה על כביש לטרון 424. בשנים האחרונות המושב נמצא בתנופת פיתוח ושדרוג התשתיות, קליטה וגידול מבורך באוכלוסיה ובנייה חדשה בשכונת ההרחבה.
במושב ישנם גני ילדים, פעוטון, מועדון נוער, מועדון ספורט, מגרשי משחקים וגינות ציבור, צרכנייה ועסקים מקומיים רבים. ונמצא בסמוך לקריית החינוך בבית חשמונאי.
מושב עזריה - מושב עובדים להתיישבות שיתופית. עלה לקרקע ב-30 באוקטובר 1949, ז' בחשון, תש"י. לאזור חורבות הכפר הערבי "אל-בריה" כפר הדבש בפי תושביו (כיום בית חשמונאי ועזריה) שנכבש במלחמת העצמאות במבצע דני. הגרעין המייסד מנה 28 משפחות שהגיעו מירושלים במסגרת התוכנית "מהעיר אל הכפר".
סיפור כיבוש הכפר ובריחת תושביו:
התושבים הראשונים היו משוחררי צה"ל בוגרי מלחמת תש"ח החברים בארגון נוטרי ציון מהצבא הבריטי. חברים בארגונים ההתיישבותיים יעז"ק (יהודים עולי זאכו כורדיסטאן) והמזרחי.
מוצאם היה מעירק, פרס, סוריה ותורכיה שעלו לארץ עשרות שנים לפני קום המדינה. ההתארגנות החלה מייד עם שחרור ירושלים מהמצור, אולם רק בשלהי 1949 תכנית ההתיישבות הגיע לביצוע.
מטרת הגרעין היתה לתפוס שטח ובכך למנוע מהערבים לחזור למקומות מהם ברחו, ליצור תשתית לקליטת העלייה, להפריח השממה בעבודת האדמה ולהיות חלק מענךף התעשייה החקלאי שמייצר מזון ו"מאכיל" את עם ישראל. הם נהגו להיפגש פעמיים בשבוע בירושלים ולבחון ארבע הצעות התיישבות:
(א') בכפר אוריה.
(ב') על חורבות הכפר הערבי דִּיר מוּחְיָאזִין כיום המושב בקוע בחבל שמשון.
(ג') באזור הכפר הערבי הנטוש ג'ורה (כיום מושב אורה) שבמבואות ירושלים.
(ד') המיקום הנבחר היה הכפר הנטוש אל-בריה שבפרוזדור ירושלים בואך גזר.
בשלושת החודשים הראשונים לעלייה לקרקע שהו במושב רק הגברים למשימות שיפוץ בתי הערבים שברחו, קבורת גופות ערבים שנשארו בשטח ממלחמת הקוממיות, הכשרת השטח לבנייה ושמירה, כאשר הנשים והילדים נשארו מאחור בירושלים.
חברי הגרעין המייסד:
בשנות החמישים המוקדמות יצאה משלחת של חברי הגרעין המייסד מהמושב למחנות העולים (מעברות) בבית ליד ופרדס חנה על מנת לשכנע משפחות שעלו לאחר מלחמת העצמאות לבוא ולהתיישב במושב שהלך והתרוקן מיושביו הראשונים לאור המצב הבטחוני הרעוע, הקרבה לגבול ומסתננים רבים. בעקבות המבצע עברו למושב משפחות עולים חדשים מטריפולי ומעיראק. רבות מהמשפחות שהגיעו בגל ההתיישבות השני עדיין נמצאות במושב.
סיפור עזיבת משפחות הותיקים:
בתחומי המושב היה מספר רב של בורות מים ובארות שהיו חלק מהכפר הערבי אל ברייה, אולם כל אלו נסתמו במהלך השנים מטעמי בטיחות. השרידים היחידים הקיימים במושב עזריה לכפר הערבי ששכן במקום עד למלחמת השחרור הינם שני מבנים, האחד מבנה בטון המשמש כמחסן ועליו עדיין ניתן להבחין בפגיעות ירי, ומבנה אבן אשר ככל הנראה שימש כמבנה ציבורי בכפר הערבי הנטוש.
השם סמלי, וניתן למושב ע"י יצחק בן צבי שלימים יהפוך לנשיאה שני של ישראל. אולם יש הגורסים כי המושב נקרא על שמו של עזריה בן אמציה מלך יהודה (מלכים ב' ט"ו 1). אחרים רואים בשם עזריה את ראשי התיבות של המשפט "עולי זאכו ראו ישועת ה'". (זאכו עיר בכורדיסטאן).
סיפור מקור שם המושב וההצעות הקודמות לו.
מרבית המשקים במושב עסקו בחקלאות בשנים הראשונות לקיומו. אולם כיום מעטים העוסקים בחקלאות למחייתם ומרבית התושבים הינם בעלי מקצועות חופשיים ובעלי עסקים העובדים מחוץ למושב. ענפי החקלאות הפעילים במושב כיום: עופות מטילות, פטימים, רפת, כרמים וגידולי שדה.
המושב מסונף לתנועת המושבים ונמצא בשטח שיפוט המועצה האיזורית גזר. ביישוב 65 משקים חקלאיים, 28 משקי עזר מקצועיים ו 81 יחידות בהרחבה.
לאתר עזריה לחץ כאן
