אנחנו כאן בשבילכם

שאלות ותשובות

איך להסביר לילדים על המצב?
ניתן להתחיל ולשאול את הילדים מה הם יודעים על הקורונה. ילדים אוספים אליהם הרבה פיסות מידע בכל מיני דרכים (כמו חלקי משפטים שנאמרים, מבטים של מבוגרים, סיפורים של אחים ועוד), ונוהגים להשלים את החסר באמצעות הדמיון שלהם. לרוב, הדמיון יוביל אותם למסקנות מאוד מפחידות, ולכן חשוב שנדע מה הם חושבים ונעשה סדר בהבנה שלהם. 
ההסבר שלנו יהיה מותאם לגילם, וככלל, היינו רוצים לשוחח על המצב בצורה רגועה, ללא פרטים מיותרים וללא מסרים מפחידים. 
הצעה לנוסח לילדים צעירים –  "הקורונה הוא בן דוד של מחלת השפעת, הוא קצת דומה לה, וכשהוא מגיע לבקר אותנו הוא מביא איתו אפצ'י, שיעול ואפילו חום שגורם לנו להרגשה לא כל כך נעימה, כמו פעם שהיית חולה, זוכר? הוא מאוד מדבק, מדבק זה מהמילה 'דבק' כי הוא נדבק, כמו הכינים, הוא אוהב לקפוץ מאחד לשני. בגלל זה סגרו את הגן, ואת בית הספר וגם את המסעדות וגני המשחקים, כי לא רוצים שהקורונה השובב הזה יקפוץ מאדם לאדם וידביק הרבה אנשים. הקורונה לא נשאר אצלנו בגוף הרבה זמן, הגוף שלנו יותר חזק ממנו, ומנצח אותו אחרי כמה ימים. אבל אנשים זקנים מאוד הוא לא כל כך אוהב לעזוב, והם צריכים עזרה של הרופאים והרופאות המצוינים שיש לנו בארץ שיכולים לטפל במי שחולה. 
פה בבית אבא ואמא שומרים עליכם, וגם אתם יכולים לעזור – לשטוף טוב טוב ידיים ולשים חומר מיוחד שמרחיק חיידקים וקוראים לו אלכוג'ל.


מאוד קשה לי לעבוד מהבית וגם לטפל בילדים, אני מרגישה לחצים מכל כיוון. מה יכול לעזור לי?
וואו, זה באמת מאוד מסובך! ואנחנו לא באמת כאלה מולטי טסקינג שיכולות הכל במקביל.., מקווה שהצעדים הבאים יעזרו לשרוד במשימה המורכבת הזו:
1. תזכורת ותאום ציפיות – לילדים, כמו לנו דרוש זמן להסתגל למצב החדש. יתכן וכבר הסברת להם על המציאות החדשה ומה מצופה מהם, אבל אי אפשר לצפות שיפנימו בזמן הקצר שעבר. לכן, כדאי כל ערב לפני השינה או בבוקר לפני שמתחיל היום, להזכיר להם שהיום את צריכה לעבוד מספר שעות מהבית, ולבחור מראש פעילויות שהם עושים בזמן הזה (ובלי רגשות אשם – מסכים הם חברים בעת הזאת). עם ילדים צעירים ניתן להמחיש את "זמן העבודה" על ידי טבלת סדר יום (עם תמונות) שתתלה בבית.
2. תכנון מראש של שעות העבודה – קל להציע וקשה לבצע, אבל מאוד מומלץ: הרבה פעמים אנחנו מרגישות שלא הספקנו לעבוד, ומנסות להשלים עבודה בכל רגע פנוי. זה מייצר אצלנו תחושה תמידית של חוסר הספק, ואצל הילדים תחושה שאף פעם לא באמת פנויים אליהם. לכן, כדאי לתכנן מראש את שעות העבודה שלנו. אפשר להתחיל בלשבץ את האילוצים בעבודה (כמו ישיבות בזום), ולאחר מכן לפזר את זמן העבודה בהתאם לסדר היום של הבית (לדוגמא, כאשר פעוטות ישנים אפשר להשלים זמן עבודה). חשוב! חשוב! חשוב! - במצב כזה של שילוב בין עבודה לילדים, רצוי להגדיר שעות עבודה במינונים קטנים. לדוגמא, חצי שעה עבודה, שעה ילדים וכן הלאה. בחרי משימה אחת או שתיים שהן הדחופות ביותר והתמקדי בהן.
3. מרחב/מרחק – כאשר אנחנו יושבים לעבוד ונמצאים קרוב לילדים, הם יתקשו להתאפק ויגשו אלינו לא מעט, גם במצבים שהם יכולים להסתדר לבד. לכן, אם גיל הילדים מאפשר זאת, הסתגרי לך בחדר נפרד.
4. האצלת סמכויות - אם יש אחים גדולים (ולרוב עייפים), תני להם משימות בייביסיטר מוגדרות לזמנים קצובים (ואפשר, אם כי לא חובה, לתגמל בפינוקים). 
5. חמלה עצמית - הכי חשוב, סלחי לעצמך ביום שלא הצלחת לעשות בו הרבה. זה המצב, לא בחרנו בו ועם זה ננצח (בסוף...).


הילד שלי מפחד מאוד כאשר אשתי או אני נאלצים לצאת מהבית, מה עלי לעשות?
פחד הוא רגש לגיטימי במצב הנוכחי שמאופיין בהרבה חוסר ודאות, הוא נועד לשמור עלינו מפני סכנה. עצרו לחשוב רגע, האם הפחד של הילד התחיל עכשיו לאור הנסיבות? האם הוא בא לידי ביטוי בעוד תחומים חוץ מיציאה מהבית? 
במידה והפחד הוא נקודתי לעכשיו, אפשר להסביר לילד שהפחד הוא חבר שלנו שעוזר לנו לשמור על עצמנו שלא נעשה שטויות. בזכותו אנחנו לא מתפרצים לכביש, לדוגמא. הוא חבר מאוד טוב, אפילו שלפעמים הוא לא נעים בגוף. ויש עוד משהו עם החבר הזה, הוא לפעמים עובד יותר מדי טוב ומתחיל להפחיד אותנו יותר מדי, שזה כבר מוגזם. נגיד עכשיו עם הקורונה, הוא גורם לך ממש ממש לפחד שאני או אמא צריכים לצאת מהבית. אבל הוא לא צריך לעבוד יותר מדי טוב, כי אמא ואני דואגים לשמור על כל ההוראות של הרופאים – אנחנו לא מחבקים אנשים שהם לא הילדים שלנו, אנחנו שוטפים הרבה פעמים את הידיים ואנחנו שומרים על הגוף שלנו.
במידה והפחד אינו נעלם, מתרחב לעוד תחומים או שמדובר בילד עם נטייה לחרדות, נשמח לסייע באופן פרטני דרך מוקד המועצה.

איך אפשר להרגיע את הילדים כשאני בעצמי כל כך מודאגת?
אנחנו אכן חווים אירוע לא שגרתי ומתמשך, שיש בו הרבה אי וודאות. במצב כזה, הדאגה שלך לך ולבני משפחתך היא לגיטימית ואפילו חשובה. דאגה היא הרגש שמניע אותנו לפעולה – לנקוט אמצעים שיגנו עלינו ועל משפחתנו. אם את חוששת שילדיך רואים את הדאגה שלך, אפשר לדבר איתם על זה: להסביר שזה בסדר להיות לפעמים מודאגים כי בזכות זה, אנחנו שומרים על עצמנו: שוטפים ידיים, לא מתחבקים וכיוב'. 
אם את מרגישה שהדאגה כבר מפריעה לתפקודך, נסי להפחית עד כמה שניתן גירויים שמעוררים בך חרדה, כמו חשיפה מרובה לחדשות או שיח בקבוצות הוואטסאפ על הנושא. את המומחית לעצמך- חישבי על מה עוזר לך להרגע ואפשרי זאת לעצמך עד כמה שניתן (טיול משפחתי באוויר הפתוח, האזנה למערכוני סטאנד-אפ ועוד). כידוע ספורט הוא תרופה טבעית המפחית חרדה ומשפר מדדי מצב- רוח (אך קל להציע וקשה לבצע). תכנון מראש של הזמן יכול לייצר תחושה של שליטה, להקל על המתח ולשדר לילדים מסר של יציבות ורוגע. 
אם את חשה שתחושת הדאגה אינה מרפה, את מוזמנת ליצור קשר עם מוקד המועצה, ונשמח לסייע טלפונית באופן מעמיק יותר.

 

לקובץ עצות להורי הגן עם כניסת ילדם לבידוד של השירות הפסיכולוגי

לקובץ עצות להורי בית הספר  עם כניסת ילדם לבידוד של השירות הפסיכולוגי